עלון ליום 16.8.2024: עיכוב בתהליך גיוס ההון

את ה"לא" יש לנו כבר בכיס.
לא צריך לשאול אף אחד, אפשר פשוט להחליט שלא.

אם נשאל, אולי נקבל מספיק כן, ונוכל להתקדם.
הייתי שולח לכל רשימת התפוצה סקר קטן, וממתין לתגובות.

מלבד זאת,
אם הפרוייקט רץ 11 שנים, מדוע לא ציינתם את זה בדף רכישת המניה?
אולי הייתי בוחר שלא להכנס לפרוייקט שגורר רגליים כך?

בכל מקרה, אם קיימים לפחות 15,000 בעלי מניות ושני שליש מהם יסכימו להוסיף 1000 ש"ח אנחנו ביעד.
אני מוכן להוסיף אם זה מביא אותנו לחצות את הסף הנדרש להון עצמי ולתחילת פעילות.

בתאריך יום א׳, 18 באוג׳ 2024, 11:41, מאת עירא אברמוב דרך [דיבורים באופק] ‏<noreply@ofek.site.co.il>:

יש באתר את ההיסטוריה של האגודה, זה הולך אחורה למחאת 2011, אין כאן מידע סודי.

למה ככה? הפרויקט לא גורר רגליים, אני מתאר לי שלא היית באף אחת מהאסיפות השנתיות? בישראל לא נוסדה אגודת אשראי למעלה ממאה שנה, היה צריך להרים את התשתית החקיקתית והרגולטורית לפני שאפשר היה להתחיל לפעול. היה צריך לעשות לובי בכנסת, לעזור להעביר חוקים, להחליט אם לפתח לבד מ-0 את התוכנות הדרושות או ליצור “לשכת שירות” שתאפשר לקבל שירותי עו"ש ישראליים כשירות ענן, וגם זה דרש חקיקה, ליווי ובדיקות רגולטור, וכולי. לאורך כל התקופה היה צורך ליצור שת"פים, ניסו את ההסתדרות, המשביר, עוגן וחברות אחרות כדי ליצור הון עצמי בנוסף למחיר המניה. היו פה המון תהליכים ולא היתה שום גרירת רגליים להתרשמות רבים. אנא ברר לפני שתאשים.

זה יביא אותנו לסף ההפעלה המינימלי, אבל לא לעלויות ההפעלה של אפילו החודש הראשון. למעשה דרושים יותר סביבות 30-40 מליון לצורך 12-18 חודשי ההפעלה הראשונים. אלו לא סכומים שניתן לגבות מהחברים, אלו סכומים שצריכים לבוא מבחוץ.

עוגן לא הולכת לשלוט בו, היא תלווה אותו בהזרמת מליונים (ולא כהשקעה או הלוואה) וליווי מקצועי. מה שהא מבקשת רק זה איזשהיא יכולת לבלום התקדמות בעייתית של לקיחת כל ההזרמה של הכספים וחלוקתם לחברים נניח, ולכן הם רוצים לקבל בלם מאזן (למשל 51% בוועד המנהל) כדי שלא יהיה ניתן לעשות בכסף ברדקים שלא תואמים את החזון. מבחינתי זה נשמע סביר. הם מכירים אותנו לא מאתמול, והם בעלי חוב שלנו גם ככה. צריך היה לתת לזה צ’אנס כשההצעה עוד היתה על השולחן :frowning: לצערי היא ירדה ממנו לפחות לחצי שנה ואולי לעולם.

בכל מקרה שותפות עם אופק מחייבת אותם לפעול כאג"ש , אין להם ברירה אלא לאמץ את המבנה הקואפרטיבי, אחרת לא יוכלו לפעול כאופק. זה שונה כי אם הרשם יאשר להם אג"ש בתקנון שינסחו איתו זה יכול להתאים להם יותר להפעלת האג"ש. והמיזוג עם אופק יחסוך להם להערכתי זמן רב ברגולציה שכבר נעשתה, בתשתית שכבר קיימת ועובדת (כך אומרים), זה שווה הרבה. כמו כן יקבלו 15000 (פחות מי שיחליט לפרוש) חברים קיימים.

תודה מקרב לב על מענה מכבד ורציני.

בתאריך יום א׳, 18 באוג׳ 2024, 12:54, מאת עירא אברמוב דרך [דיבורים באופק] ‏<noreply@ofek.site.co.il>:

כאמור לא משהו שלא ידענו.
תחושה שלי… הפרסום הציבורי נועד ליצירת לחץ על עוגן לביצוע העסקה.

ממש לא. דיברתי עם תום כמה פעמים, הוא ממש לא אוהב שהעיתונים מנפחים את סיפורי אופר מעבר לאמת כל פעם, לכן הןא גם דגר על סיפור הדחיה בחצי שנה כמעט חודש לפני ששחרר את העלון, כי הוא ידע שמרגע שיצא העלון, העיתונים יעוטו כמו זבובים. על עוגן אין מה להפעיל לחץ, הם אמרו שיקחו חצי שנה להתייעץ עם רואי חשבון ומומחים לשיווק כדי להבין איך מתמזגים החזונות וכמה מהר מגיעים לתוצאות שהם רוצים. יש עוד טיפות מידע שאני יודע אבל אין שום סיבה לכתוב את זה פה בגלוי לעיתונאים כי אלו לא דברים שבשליטת אופק ממילא.

אם ישאלוני, אנחנו צריכים להיות אופטימיים לגבי עוגן, אבל גם לפתח מסלולים נוספים. אולי לנסות לקבל תרומה מהתפוצות, או משהו. אני לא יודע מה נכון. למשל אם נלך לגייס בעולם, למי יש אינטרס לעזור לאגודת אשראי? ליהודים? זה פרוייקט ישראלי, לא בהכרח יהודי. זה גם לא איזה פרויקט יהודי-ערבי עם הצהרה פוליטית, אז אין מה לדבר עם ארגוני שלום. לא יודע, בקיצור. אם למישהו יש רעיון אתם יכולים לזרוק פה.

הי עירא
לשאלתך “למי יש אינטרס לעזור לאגודת אשראי?” , אני סבור ש לאגודות אשראי שיתופיות
בחו"ל כמו “אופק” יכול להיות אינטרס לעזור. אם יש ארגון בין לאומי של אגודות אשראי שווה לבדוק אתו, או לפחות להציע לוועד המנהל לבדוק את המסלול הזה.

לייק 1

מה בדיוק נופח בדיווח הזה? עצם העובדה שהעיתונות בכלל חושבת שאופק זה בכלל חדשות זה כבר טוב. אני מתפלא שהם לא מתעלמים בכלל.
אולי אתה מעדיף את האשליות שבנק ישראל מפרסם בנוגע לאופק?

כתבה בדה מרקר היום. אם למישהו יש מנוי על דה מרקר ויכול להעלות כאן את כל הכתבה זה יהיה מצויין.# יו"ר אגודת האשראי אופק: “אני לא מזלזל ב–1,000 שקל שכל חבר השקיע, אבל לא פשוט להקים בנק חברתי”

יו"ר אגודת האשראי אופק, יהודה טלמון, עדיין אופטימי למרות העיכוב במיזוג עם עוגן, שהיה צפוי להשלים את ההון העצמי לתחילת פעילות האגודה ■ “עבדנו שמונה שנים ולא נפסיק לעבוד”, הוא אומר, “ההון ההתחלתי לפעילות הוא 10–15 מיליון שקל — ואפשר להגיע לזה”

בסוף 2022 העריך המנכ"ל של אגודת האשראי אופק, תום דרומי חכים, כי היא תתחיל לפעול במהלך 2023. “הצבנו יעד של 15 אלף מצטרפים, ויחד עם השלמת תהליכי המחשוב אני מאמין שנגיע לשם בשנה הקרובה”, אמר אז. כשהתבקש לחדד מתי בדיוק, השיב כי “אנחנו נערכים לתחילת פעילות בחצי השנה הקרובה”. ואולם למרות שבאגודה חצו את היעד, וכיום חברים בה כבר 15.5 אלף איש — היא עדיין לא החלה לפעול.

אופק היא אגודת אשראי, שלעיתים מכונה “הבנק החברתי”. היא הוקמה לפני תשע שנים, וב–2021 קיבלה רישיון מרשות שוק ההון. אגודת אשראי מספקת שירותים בנקאיים לחבריה, שהם גם הבעלים של האגודה. כל אחד מ–15.5 אלף החברים באופק שילם 1,000 שקל בתמורה למניה. כשתתחיל את פעילותה, צפויה האגודה לספק שירותים בנקאיים לחבריה, ובהם חשבון עו"ש, פיקדון, הלוואות וכרטיסי אשראי.

במכתב שנשלח באחרונה לחברי האגודה, הודיעו מנהליה על מצוקה תזרימית שהצריכה מהם קיצוצים בכוח אדם ובשירות. עיקר המצוקה נגרם בשל עיכוב במיזוג הצפוי עם קבוצת עוגן.

קבוצת עוגן מחזיקה ברישיון של נותן אשראי מורחב של רשות שוק ההון. היא מספקת הלוואות לאוכלוסיות שמתקשות לקבל הלוואות במערכת הבנקאית המסחרית ולעסקים קטנים. קרנות האשראי שלה מתבססות על מודל מימון המשלב תרומות, גיוס הון ממכירת איגרות חוב ופיקדונות למשקיעים, יחד עם קווי אשראי בנקאיים.

באגודה קיוו לגייס מעוגן את ההון הנדרש לתחילת הפעילות. סכום הגיוס המדובר מוערך ב–150 מיליון שקל, ובשוק החלו לתהות אם יש בכלל היתכנות לגיוס סכום נכבד שכזה או שמא המשמעות תהיה שאופק לא תצא לדרך בסופו של יום.

“הדברים האלה לא תלויים בנו”

“לעוגן יש תוכנית ורצון להגיע לבנק חברתי מהר, והם מדברים על השקעה של 150 מיליון על פני ארבע־חמש שנים”, מסביר יהודה טלמון, יו"ר אופק (תפקיד אותו הוא ממלא בהתנדבות), ומוסיף כי “אפשר להגיע לזה גם בצעדים יותר קטנים ומדודים — ואם נצטרך, יכול להיות שנפעל כך. כרגע אנחנו בודקים היתכנות עם עוגן. התוכנית העסקית היא להפוך מאגודת אשראי לבנק חברתי במהירות, וזו תוכנית רצינית ומכובדת אם הם ייכנסו ויעמדו בה”.

מה מונע מכם מלהתחיל לפעול כאגודת אשראי?

“צריך להשלים את ההון ההתחלתי לפעילות, וזה סדר גודל של 10–15 מיליון שקל. גם עוגן לא מתכוונת לשים 150 מיליון שקל ביום הראשון אלא לפרוס אותם על פני ארבע־חמש שנים”.

הערכתם שכבר תתחילו לפעול מזמן, וכל הזמן יש עוד עיכובים, ממה הם נבעו?

“ההליכים הרגולטורים התמשכו והיו תיקוני חקיקה שהיו צריכים לעבור. לצערי הדברים האלה לא תלויים בנו, והם לוקחים יותר זמן מהמצופה. אם התהליך הרגולטורי היה קצר יותר, סכומי כסף גדולים היו נחסכים”.

מה עוד חסר כרגע?

“כסף. ברמה הרגולטורית עשינו את מה שצריך, למעט צו הלבנת הון בנושא של אגודות אשראי, שאמור לעבור כשהכנסת תחזור מהפגרה”.

בעקבות המכתב שלכם יש חברים שרכשו מניה וכעת חוששים שהיא תרד לטמיון.

“עבדנו שמונה שנים ולא נפסיק לעבוד. בואי נשים את הדברים בפרופורציות, לא שאני מזלזל ב–1,000 שקל, אבל אנחנו מקימים אופרציה של בנק חברתי בסכום הזה, כשבמקביל בגופים אחרים שמו עד היום 800 מיליון שקל. אנחנו עושים מסע חברתי ראשון במעלה וראשון מסוגו במדינת ישראל, אבל מה לעשות, כשאתה חלוץ אתה צריך לחרוש ואני מקווה שנצליח”.

כתבתם במכתב לחברים שזו שעה קריטית, אז הגיוני שיילחצו.

“לפי לוחות הזמנים המקוריים, ההחלטה של עוגן הייתה צריכה להיות בספטמבר, וזה מה ששידרנו לחברים. לצערי הבדיקות שעוגן עושה — וזכותה המלאה לעשות — מתארכות. היינו חייבים לשקף לחברים את המצב בצורה הכי גלויה והכי שקופה”.

יש מודל, אבל האם הוא יחזיק מים?

על אף השימוש בכינוי “בנק”, ההבדל בינו לבין אגודת אשראי הוא משמעותי, בין היתר בשל דרישות הרגולציה. האגודה מפוקחת על ידי רשות שוק ההון. דרישות ההון מאגודת אשראי, בין יתר דרישות הרגולציה, אינן כה מחמירות כמו הדרישות מהבנקים, המפוקחים על ידי בנק ישראל.

המודל של אגודות אשראי נפוץ באירופה ובארה"ב — שם רבות מהאגודות התחילו כחלק מגילדת עובדים והתפתחו במשך דורות. ואולם מומחים בתחום מסבירים כי קיימת היתכנות נמוכה להקמת אגודת אשראי בישראל — מאחר שיהיה עליה להצליח לגייס מספיק לקוחות מאפס. לכן הקמת אגודה כזאת מצריכה הון עצמי משמעותי.

כלומר, האתגר העיקרי של אופק יהיה גיוס לקוחות — מה שעולה לא מעט כסף. יש מי שמעריכים שנדרשים מאות אלפי לקוחות והון עצמי של מאות מיליוני שקלים כדי שבנק חדש יהיה כלכלי. לכן יש מי שמביעים סקפטיות לגבי ההיתכנות של אופק לגייס סכומים בסדר גודל שכזה.

לטענות מסוג זה משיב טלמון כי “לשבת בסלון ולדבר זה הכי קל. הייתי שש שנים נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים; ג"ו) וכשהתחלתי את התפקיד אמרו לי שעסקים קטנים הם נטל על הכלכלה בישראל. נכון שאופק זה מסע מאתגר ולא פשוט, אבל בשוק הכי ריכוזי במדינת ישראל, שבו הבנקים חוגגים על עסקים קטנים ועל משקי בית גם, בעת הזאת, אנחנו מנסים לבנות מודל. תחזיקו לנו אצבעות שנצליח”.

בעוגן אמרו השבוע כי “האפשרות להטמיע את פעילות אגודת האשראי אופק בתוך פעילות עוגן נמצאת עדיין בתהליך בדיקה, ולא התקבלה כל החלטה סופית בנושא. בהמשך לבדיקות הנאותות הפיננסיות והמשפטיות אנו בוחנים גם את הערך המוסף החברתי והאסטרטגי שאותו ייצר החיבור בין הגופים עבור הציבור בישראל”.

2 לייקים

משפט המפתח בראיון עם טלמון : "התוכנית העסקית היא להפוך מאגודת אשראי לבנק חברתי במהירות, וזו תוכנית רצינית ומכובדת אם הם ייכנסו ויעמדו בה”.