מעלה סוגיה לנסיון על פי בקשת עירא. למיטב הבנתי באסיפת הזום תום שמר על עמימות באשר להסכם המיועד עם עוגן. נשארתי בלי תשובה האם הם מקבלים 5 מקומות משוריינים(מתוך 9) או שכל חברי הועד המנהל כולל נציגי עוגן יבחרו על ידי החברים. יפעת אומרת שאין מודל משפטי שמאפשר את השריון
לייק 1
אם אין שריון אז אין בעיה לדעתי (בסוגיה הזו).
אם יש שריון אז צריך להבטיח שאין לעוגן רוב אוטומטי בוועד המנהל - בין אם בהקטנת מספר הנציגים שלו או בהגדלת הוועד המנהל ל-11.
כיוון שהם שמים סכום כסף משמעותי, לגיטימי בעיני שתהיה להם נציגות, אבל לא רוב.
לגבי זה שאין לזה מבנה משפטי קיים, אני לא בטוח שזה אומר שזה לא יתקיים - ואז אפשר יהיה להיאבק משפטית אבל זה לא יהיה קל ולא בהכרח יעבוד.
צריך לחתור לזה שהמבנה המוסכם ישמור על כוחם של חברי האגודה, שמתבטא בראש ובראשונה בבחירת הוועד המנהל.
לייק 1
יפעת היא המשפטנית של אופק ואחת המוילות בארץ כגע לענייני קואופרציה. לארואה מצב שאופק יביעו להצבעה הסכם שהיא לא סומכת ידיה עליו
לייק 1
לא רוצה לקיים דיון לגופם של אנשים.
יפעת מעולה אבל היא קול אחד בוועד המנהל.
אני רק אומר שזה שאין בסיס משפטי זה לא מניח את הדעת מבחינתי.
לייק 1
אין לנו שום דרך לדעת זאת בלי נוסח הסכם כתוב. אני לא סומך על הצגת דברים בע"פ, כרגע, בהינתן הצורה המתחמקת בה מוצג המצב בענייני טריא.
אני מאמין שיש דרכים לתת לעוגן בעלות כלשהי על הבנק הקואופרטיבי מבלי לשבור את המודל הקואופרטיבי (ז״א מבלי ל״שריין״ אף מושב בועד המנהל של הקואופרטיב, או אפילו לתת לעוגן מניה אחת בקואופרטיב). אפשרות אחת לדוגמה, עושים הפרדה בין אופק הקואופרטיב לבין הבנק שאופק מקים. הבנק, שיהיה ישות נפרדת (ולא חייב אפילו להיות רשום כקואופרטיב), יהיה בבעלות אופק, ואחוז כלשהו מהבעלות הזו אפשר ל״מכור״ לעוגן תמורת ההשקעה שלהם. אופק, כקואפרטיב, ישאר כך ולעוגן לא תהיה כל השפעה עליו. לעוגן יהיו אחוזים בבנק של אופק ושליטה כלשהי בבנק.
בנורווגיה המודל הזה נפוץ. לדוגמה, כלקוח של חברת ביטוח (שהיא קואופרטיב), אני גם הלקוח וגם הבעלים של חברת הביטוח. אבל הקאופרטיב ששולט בחברת הביטוח הוא הבעלים רק של 60% מחברת הביטוח. תנאי הביטוח בחברת הביטוח מעולים (כפי שאפשר לצפות מקואופרטיב), אבל חברת הביטוח עדיין רווחית. בסוף כל שנה חברת הביטוח מחלקת דיוידנדים לבעלים. 60% מהדיוידנדים הולכים לארגון הקואופרטיב, ואז הנהלת הקואופרטיב מחליטה מה לעשות עם הכסף (לרוב הם מחלקים את זה לבעלי המניות שהם חברי הקאוופ).
המודל הזה מאפשר לאופק לקבל השקעה לאו דווקא מעוגן. כל אחד (כולל חברי אופק עצמם) יוכל לקנות מניות בבנק. מניות שיתנו לו בעלות על הבנק, אבל כל עוד לאופק הקואופרטיב מובטחת שליטה בבנק אז הבנק יהיה קואופרטיבי.
יכול להיות שהפתרון המוצע למעלה לא רלוונטי מכל מיני סיבות ואז צריך לחשוב על פתרון יצירתי אחר. הבעיה היא שלא ניתן לנו שום מידע. מוצג לנו פתרון יחיד (יש דרכים רבות לגייס הון עצמי), וגם הפתרון המוצג (שיתוף פעולה עם עוגן) לא ממש מוסבר. בלי ידע קשה מאוד לנהל דיון או לחוות דעה.
3 לייקים
היו גם מי שדאגו שאם הבנק מעניין את עוגן לצרכי שירותים פינאנסיים, הם ירצו לפתוח את השירותים לכלל הציבור וזה הציק להם בעין. “אם זה פתוח לכולם אז למה קניתי מניה?”, ובכן אני אישית חושב שהרעיון של “שירותים רק לבעלי המניות” זה רעיון נחמד לצורך גיוס ההון ההתחלתי, אבל ראינו שאצלנו זה נכשל מסיבות כאלו ואחרות. אופק שורף כסף על משכורות יותר מהר משהוא מגייס כספים ממכירת מניות ושאר מקורות ההכנסה, ואם טריא נופלת ואין תנועה ממשקארד, צריך כסף אחר.
בקיצור, יכול להיות שאין ברירה ולוותר על המגבלה הזו של למי מותר לקבל שירותים. בעלי מניות יכולים להצביע באסיפות, לקבל דיווידנד אם האסיפה תחליט, לקבל תנאים מועדפים על בעלי חשבון שאינם חברים, אבל לא צריך להשאיר אותנו בסימני שאלה.
לייק 1
ההון העצמי הוא השאלה המשנית. אם היינו אגודה מתפקדת, היינו מסתדרים בעצמנו עם גיוס ההון הזה מקרב החברים הקיימים - על בסיס הפעילות, המעורבות, והאמון. אבל ההתנהלות של אופק היא הפוכה: ניכור, בידוד של ההנהלה, חשאיות והסתרה, הטיה לכיוון הסתמכות על שכירים במקום פעילות וולנטרית של חברים, וכתוצאה מכך - כשלון באתגר המשמעותי הראשון בהגנה על האינטרסים והכספים של חברי האגודה, האתגר שהינו משבר טריא.
אופק, במצבה הנוכחי, איננה ארגון אשר מסוגל וראוי לקחת על עצמו לנהל את כספם של אנשים - הן חברים, הן מי שאינם חברים. ובטח לא להתמודד עם גורם חיצוני חזק כמו עוגן. אין כל מקום לדעתי לשקול עירוב גוף חיצוני כזה כאשר אגודתנו עצמה נחה על יסודות רעועים כל כך.
… אלא אם הכוונה (המודעת או הבלתי-מודעת) היא לאפשר ל’עוגן’ להיות עוגן הניהול והשליטה בפועל בכלל ענייני אופק. ואז אנחנו בסיפור אחר.
אייל, אולי אני לא מאוד מנוסה בהתנהלות מול ההנהלה, אבל אני מבין שהם פשוט מאוד מצומצמים בפנאי וכוח אדם. אם יש לך רשימת מתנדבים עומדים בתור אתה מוזמן לחלוק אותה. יש כל כך הרבה מה לארגן וכל כך מעט מתנדבים. מאוד קל להאשים את ההנהלה בהסתרות וקנוניות, אבל באותה המידה אפשר היה לשאול אם יש בכלל איך לגייס מתנדבים בקהילה בלי אחראי גיוס וניהול מתנדבים (תפקיד שלא לכל אחד יש את הכישורים בשבילו). אם אתה מתנדב ספר לנו לאילו תפקידים אתה מציע את עצמך, למשל קשרים בין ההנהלה לבין הקהילה? נראה לי שזה משהו שמאד מטריד אותך, אז אולי תתנדב למילוי הוואקום?
2 לייקים
נדמה לי שהרעיון הבסיסי שיש זהות בין קבוצת הלקוחות וקבוצת החברים, הוא עיקרון בסיסי של הבנק הקואופרטיבי
לייק 1
הרעיון הבסיסי שיש זהות בין קבוצת הלקוחות וקבוצת החברים
אכן, אבל כמה נורא יהיה אם זה יהיה פתוח לכולם? הרבה אגודות אשראי בעולם מתפקדות גם כך. מה אתה מרגיש שילקח ממך או מה יפסיד אופק אם פתיחת חשבון העו"ש תתאפשר לקהל הרחב?
אגודת אשראי זה מודל שנפוץ בעיקר בצפון אמריקה, בו השירותים ניתנים רק לחברים.
בנק קואופ נפוץ בעיקר באירופה, בו השירותים ניתנים לכולם.
בארץ - זו לא שאלה של העדפה. הרגולטור קבע שמתחת להון עצמי מסויים האגודה חייבת לפעול כאגודת אשראי לטובת חבריה בלבד, ומעבר לסכום הזה היא רשאית לשרת את כלל הציבור (לא זוכר את הסכום).
@ira : זה לא “פשוט מאוד”. אנחנו אחרי 12 שנה בהן לא היה ניסיון לבנות את האגודה ככזו המתבססת על מעורבות שוטפת של חלק בלתי-זניח מן החברים. מצב ה"מצומצמים בפנאי וכוח אדם" הוא תוצאה יותר מכפי שהוא סיבה.
לייק 1
אין ויכוח, המעורבות הקהילתית היתה לוקה וזה היה לי ברור כבר שנים לפני שקניתי את המניה. לדעתי מעורבות היתה גם מרימה את המחוייבות של הקהילה וגם עוזרת לגייס יותר חברים חדשים.
גם כשמנסים להיות מעורבים זה נורא קשה ומרגיש שסתם נמצאים בזום ולא באמת מתייחסים למה שנאמר בפגישות.
לייק 1
אתה צודק לגמרי, משום שמן הצד של הועד המנהל והצוות השכיר צריך להיעשות מאמץ כדי לשתף ולפתוח ולאפשר התנדבות ועזרה - אחרת, כמו שאמרת, התחושה של מי שרוצה להיות מעורב היא של חוויה עקרה. למאמץ הזה יש עלויות בזמן (וגם בכסף במידה מסוימת), אבל התועלת שבו לטווח הבינוני והארוך היא אדירה, וזה היה משנה משמעותית את אופי הארגון.
כמובן שייתכן שזה לא היה מצליח ולא היו מספיק אנשים שרוצים להיות מעורבים. אבל - זה לא נוסה.
2 לייקים
rtv:
(עם קול עודף לעוגן, אם יהיו חילוקי דיעות)