המגעים עם עוגן והשקטת שמועות (אני מקווה)

אלו מילים קצת קשות. לא השתלטות.

עוגן הוא מלכ"ר חברתי לפי מה שהבנתי, והוא עושה טוב בחברה הישראלית, הארגון אף הלווה לאופק כספים בעבר כדי להשאר עם ראש מעל המים, הם לא בהכרח הבאד גאי בסיפור.

עוגן גם מעוניין בהקמת בנק חברתי, אבל לא מעניין אותו עניין המנגנון של קואופ. מצד אחד הם יכולים להציל את אופק מהתפרקות ממש רגע לפני שיהיו שירותי עו"ש, מצד שני הם התחילו מדרישות גבוהות שפירושן פירוק הקואופ. ההנהלה לא הסכימה לזה, הוועד היה אפילו יותר קולני, אבל יש מי שטורחים לחפש מתווה שיאפשר לשני הדברים לקרות. ספציפית ד"ר יפעת סולל, עורכת דין מומחית בתחום וחברת הוועד, ואני מקווה שיהיו לה חדשות טובות לספר כשיהיה מותר לספר.

האם נעשה פה מחטף? לא, כי הודיעו לנו בתחילת המגעים עוד לפני שיש פרטים או הסכם. בעת אותו הזום לפני חודש, נראה כי עוגן רק התחילו להבין שהוועד איננו דירקטוריון, הוא לא יתן מושבים למי שישים כסף, הוא מכיל אנשים שנבחרו על ידי החברים ולעוגן כארגון יש רק קול אחד באסיפה כמו לכולנו. הם יוכלו להציע מועמדים אבל אנחנו לא חייבים לבחור בהם.

עד כאן מה שאני יודע. אני מקווה שנוכל לשמוע על עדכונים חיוביים מקרוב ממך @yifat.solel וממך @tom_dromi_hakim

2 לייקים

אני לא מבינה את ההבחנה בין “הנהלה” לבין ה"וועד".
באגודות שיתופיות ועד מנהל הוא ההנהלה.

לייק 1

יש את הוועד המנהל, אנשים שנבחרו על ידי האסיפה להיות מעין דירקטוריון שמנחה ערכית ורעיונית את התנהלות האגודה בשם החברים.

יש את ההנהלה, נושאי התפקידים המבצעים כמו שיווק, שירות לקוחות, ניהול ההתקשרויות מול הבירוקרטים, ישיבות בכנסת, יום אחד גם שכירה וניהול של צוות הטלרים כשיפתחו שירותי העו"ש, וכולי וכולי.

נושאי התפקידים הביצועיים הם הצוות. לא ההנהלה.

לא בהכרח, אבל - האם מי שמלווה כסף בשוק האפור למכור לסמים הוא לא סוג של “באד גאי”? זה enablement של התנהלות בלתי-ראויה ויצירה של מנוף חזק של לחץ והשפעה.

ברור שזהו מחטף, משום שמגעים כאלו, אשר משמעותם המסתברת היא שינוי מהותי באופי ומבנה האגודה השיתפות, מצריכים דיון והסכמה מודעת רחבה לקיומם - בין אם פורמליים או בלתי-פורמליים. הייתי אומר שכמעט כל מה שקורה באופק בשנים האחרונות הוא חצי-מחטף, בהינתן רמת היידוע הירודה של החברים במתרחש.

והאם אמנם “הודיעו” לנו?

  • הסתרת המצב התזרימי של אופק - זו הודעה?
  • הסתרת ההלוואה - זו הודעה?
  • הסתרת השעבוד בטריא - זו הודעה?
    וזה רק מה שנודע לנו חצי-במקרה.
2 לייקים

התואר הוא מנכ"ל, לא איש צוות ראשי, מה לעשות…

היכן עומד הנושא עם עוגן?
יש לנו מידע?

זה די מסכם את זה. לא הרבה השתנה מאז.

הי, לא מדוייק. המנגנון דומה לזה של חברה - ישנה הנהלה שאמונה על הניהול השוטף, הביצועים וכל האלמנטים המקצועיים, והדירקטוריון שתפקידו לפקח על ההנהלה, למנות ולפטר מנכ״ל, להתוות את הכיוון האסטרטגי ועוד.

ההבדל בין דירקטוריון לוועד מנהל הוא שועד נבחר באסיפה דמוקרטית בה לכל חבר יש קול אחד בלבד. זאת ועוד, ישנה הגבלה על מספר הכהונות שיכול אדם לשרת בוועד המנהל. תוכלי למצוא פירוט מלא בתקנון האגודה.

הוכחה ניצחת לכך שהוועד המנהל הוא לא ההנהלה היא באופן תפקודו של הוועד:

  1. תפקיד בהתנדבות
  2. ללא חלוקת אחריות או תפקידים ברורה
  3. נפגש לעיתים בתדירות נמוכה מאד
    גם בזה, כמו בנושאים רבים אחרים, נגענו במסמך ההמלצות לממשל דמוקרטי שחיברנו לפני כשנה.
לייק 1

אייל, האם היה עדיף בעיניך שלא הייתה נבדקת בכלל אפשרות לשיתוף פעולה עם עוגן?
האם כי עוגן ספציפית או שיתוף פעולה עם גוף אחר בכללי?
האם אתה מוצא בעייתיות רק בעניין שינוי הרכב הוועד המנהל או בדברים נוספים?
והאם, במידה וההתנהלות הייתה שקופה לכתחילה היית מברך על המהלך?

במצב הנוכחי של אופק, לא מדובר - כך לראייתי - ב"שיתוף פעולה" אלא בהעברת שליטה, בפועל אם לא בכוח. ייתכן שאני טועה, אך זה הרושם שלי.

אז - האם היה עדיף בעיניי שלא הייתה נבדקת אפשרות לקיפול של אופק לתוך ‘עוגן’? תלוי. אני לא יודע מה המצב של אופק. לו הייתי יודע, הייתי יכול לענות על השאלה.

לו אופק היה מתנהל אחרת, ונמצא במצב תפקודי נאות, אז הייתה לו יכולת לשקול שיתוף-פעולה של ממש עם גוף פיננסי כמו עוגן; אבל זה היה סיפור אחר.

לעניין הכללי התייחסתי לעיל; אבל זה גם עוגן ספציפית, משום שאנחנו לווים שלהם, עם נכסים משועבדים אליהם. כוח ההשפעה שיש להם עלינו - לא “עלינו” אתה ואני, אלא עלינו האגודה - הוא רב. במצב הזה אני הייתי חושש מ"שותפויות". בוא נסגור את החובות שלנו, ואז נדבר על שותפויות. או… שבעצם אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה, ואז בעצם מציעים לנו כאן הצעה שלא ניתן לסרב לה?

הרכב הוועד המנהל הוא לא העיקר, אלא לכל היותר בעיה משנית. אם הייתה נבנית באופק תרבות ארגונית של שיתוף בין חברים, ו_השקעה_ של מאמץ ותשומת לב של החברים - לא שניים, שלושה או חמישה, אלא לפחות עשרות שמקדישים זמן משמעותי לפעילות, ולעדכון חברים אחרים, ולהתעדכנות, וללמידת המסמכים, ולהבעת דעה, וניסוח טיוטות, ומפגשים תקופתיים (ברמה האזורית נגיד), והיחשפות לענייני פרט שעולים במפעלים האגודתיים שכבר פעילים (מועדון צרכנות, כרטיס אשראי, ביטוח רפואי, הלוואות והשקעות דרך טריא); ומאות חברים ברמת פעילות בינונית, אבל יותר מרמת פגישת-הזום-פעם-בשנה - אז הרכב הוועד המנהל לא היה משפיע במיוחד כך או כך, כי חברי הוועד המנהל היו כבולים לנורמה החברתית בארגון, של פעלתנות ותקשורתיות ושיתוף.

בפועל, אנחנו נמצאים ב’מעגל שוטה’ במקום ב’מעגל נאצל’: אין תרבות של פעילות (הפורום מהווה תחילת שינוי), אין נורמה שתשפיע על בעלי התפקידים, בוועד המנהל ובוועדת הביקורת, והם רגילים להיות פאסיביים; לדמיין שהתפקיד שלהם הוא “פיקוח” על שכירים - למרות שהתפקיד של חבר ועד מנהל הוא לנהל את ענייני האגודה ולגרום לכך שמטרותיה יושגו. הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף. אם יש במקרה בעל תפקיד שכיר בקשר לתחום פעילות מסוים (ואף-פעם לא יהיו מספיק שכירים כאלו), חבר הועד יכול לפנות חלק מזמן הפעילות שלו להיבטים אשר, בהיעדר עובד שכיר, לא היה מספיק להגיע אליהם. הוא לא יכול לשים רגל על רגל ולהתעצל, ולחכות שיבואו אליו עם נושאים שברומו-של-עולם להצביע עליהם כך או אחרת . אבל ב’אופק’ של היום - הוא כן יכול.

לייק 1

כאמור, עוד לא סוכם כלום, עובדים על מתווה. ההצעה המקורית של עוגן הייתה שבתמורה להשקעה הם יקבלו 5 מושבים בדירקטוריון. ה"בעיה" היא שלנו אין דירקטוריון אלא וועד נבחר, הציעו להם שיריצו 5-6 מתמודדים בבחירות ואם האסיפה תבחר בהם זה למעשה יאותת את הסכמת האסיפה לשת"פ.

מה יהיה היקף ואופי השת"פ? ובכן כל עוד אנחנו אגודת אשראי ותחת המפקח על הביטוח, ממילא אנחנו לא יכולים לתת שירותי עו"ש מלבד לעצמינו.
בשלב הבא, אם נגיע לניהול הון של 1.5₪ מליארד, נאלץ להפוך לבנק, זה אומר מצד אחד לפתוח בנק לכל העולם ואחותו, ומצד שני להיות חייבים רגולטורית למפקח על הבנקים. (ואז זה בנק רגיל אבל בבעלות קואופ)

אם היינו ללא חובות לעוגן ולא היינו רוצים להפוך לבנק במקרה כזה, אפשר לפתוח עוד אגודת אשראי, להעביר אליה נכסים ובעלי מניות, והופ להתפצל כמו אמבה לשתיים. במקרה שאנחנו עם עוגן, הם כנראה בשלב הזה היו רוצים שאופק יהפוך לבנק חברתי (שתואם את החזון שלנו ושלהם), שהבעלות עליו היא בוודאי 51% בידי עוגן ו־49% בידי קואופ אופק. אני לא אומר שזה לא לגיטימי, אופק יכול לגדול יפה אבל יכול גם להתרסק ואז עוגן נושאת לא רק בהפסד ההשקעה שלה אלא גם באחריות כנגד חברי האגודה שיפגעו במקרה כזה.

המטרה הסופית היא בנק חברתי שאיננו בשליטת אוליגרכים, ובזה נראה לי ששני הגופים מסונכרנים, לא?

ככל שהם מסונכרנים, הרי זה למטרה ההפוכה. עוגן היא בשליטת בעלי הון גדולים וכך תמשיך להיות. אופק היא כבר בעלת-חוב של בעלי ההון הגדולים הללו, וככל הנראה מתכננת להסתמך באופן קבוע על כספם לצורך פעילותה. בהנחה שאכן כך הדבר - המטרה הסופית המשותפת, בפועל, היא “בנק בשליטת אוליגרכים”.

לא הבנתי איך עוגן, מלכ"ר שקיבל תרומות מאריסון אמנם אבל לא בבעלותה, הוא “שליטת אוליגרכים” אלא אם כן פיספסתי משהו מאוד בסיסי במהות החברה הזו.

ובכן, من يأكل خبز السلطان - يرفع سيفه.

من استل سيفاً فقط ليعبر عن رأيه، عليه أن يفسره بالشوكة والملاعق

ובכן, להזכיר חרב לא דומה לשליפת חרב. הפתגם הכי קרוב בעברית הוא “בעל המאה הוא בעל הדעה”. בעלי הון לא צריכים להיות חברי הוועד המנהל, מספיק לממן כדי שהגופים הפורמליים יפעלו, באופן מודע או לא-לגמרי-מודע, בהתאם לרצונות שלהם.

לייק 1

אני חושב שיש הבדל מהותי בין לקבוע בנחרצות שמדובר בהעברת שליטה (ללא שיש לך בסיס של ממש) לבין להגיד שזה תרחיש שאתה חושש מפניו, בצדק, משהו שצריך להיות ערים לו ולהיזהר ממנו, פוטנציאל מסוכן בהתקשרות עם עוגן. וכפועל יוצא לבקש להיות מעודכן במגעים, לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחות ולעמוד על המשמר שהקואופרציה לא תיפגע.

אבל ביחס לזה שאתה לא מספיק מודע למצבה של האגודה, ביחס לזמן הארוך שזה לוקח להוליד את הדבר הזה וכל הקשיים שמוערמים עלינו בדרך, לסבלנות הפוקעת… אנחנו חייבים תכנית שתחלץ אותנו מהבוץ. לא כל תכנית, ולא בכל מחיר. אבל אני לא רואה סיבה לפסול מראש את המגעים עם עוגן, בטח ובטח כשהם עוד לא הולידו שום כיוון ממשי.

אכן לזה אנחנו שואפים. ברור שהנהגת האגודה צריכה לעשות יותר כדי לעודד את התרבות הדמוקרטית, לעורר את החברים לדיון לפני אסיפות ובכלל, להקים צוותי חשיבה וייעוץ, ליידע ולהקשיב. זאת אחת הסיבות שהצענו את מועצת החברים. אני חושש שעד שהאגודה לא תתחיל לממש את הייעוד שלשמו הוקמה, יהיה קשה לעורר עניין מצד כמות גדולה של אנשים, מלבד אלו שבחילוקי דעות כלשהם עם ההנהלה על עניין טריא, פדיון המניה וכיו"ב.

כך או אחרת, זה לא פוטר אותנו מהשאלה - כיצד נביא את ההון העצמי הדרוש להתחלת הפעילות.

כאן אני מאד מסכים איתך. הנורמות הללו חסרות מאד. אבל אני מוצא טעם לפגם בכך שאתה רוצה לבסס הרבה מאד מהעשייה באופק על התנדבות של אחרים, ואילו אתה בעצמך לא מעוניין להתנדב לתפקיד. זו בדיוק הסיבה שהחלטתי להתמודד לוועד - כדי לנסות להשפיע על ההתנהלות של הוועד בשגרה, על התקשורת עם החברים, על חיזוק המנגנונים הדמוקרטיים, אימוץ ההמלצות של “צוות דמוקרטיה”… אתה מוזמן להציע את מועמדותך גם, וכך נוכל להחיל על עצמנו תפקידים מוגדרים ואחריות קונקרטית בתור וועד מנהל.

קיוויתי שתעלה התנגדויות של ממש, אבל אני מבין שהבעיה שלך היא בעיה כללית עם מצב העניינים באגודה… אם ככה לא נראה שיש משהו שממש יכול לרצות אותך חוץ מלעשות ריסטרט כללי… חבל שלא ניתן.

2 לייקים

אני מבין את התחושה שאתה מתאר - אני אכן לא מעמיד נכונות להשקיע מאמץ וזמן רב לצד הביקורת שלי. אבל - וכאן אני נאלץ לפתוח סוגריים קצת קשים: אנחנו חיים בעיצומה של מלחמת-שמד נגד הפלסטינים בעזה. לא זו בלבד שזה מעמיס עליי קשות (אני מתנדב ב’קו לעובד’ ואנחנו מוצפים בפניות מאז המלחמה), אלא שכככל שיש לי זמן פנוי - אני משקיע אותו בניסיונות למחות נגד מערבולת הרצח והגזענות אליה מטילות אותנו ישראל וארה"ב. קואופרטיב אשראי מקרטע הוא בעדיפות מאוד נמוכה מבחינת השקעת הזמן שלי.