מישהו יכול להסביר לי מדוע גיוס הכסף החסר לא מתבצע באמצעות חברי אופק?
באמצעות הלוואה לאופק או באמצעות רכישת תעודות חבר נוספות (עם שינוי התקנון שמאפשר זאת) עם מגבלה של מספר הקולות שניתנים לרכישה על שם. או כל רעיון אחר…
כנראה שמישהו יש אינטרס ש"עוגן" תשתלט על אופק ובכך חסל סדר אידיאולוגיה ומישהו שוב דאג רק לכיס שלו…
בתאריך יום ה׳, 16 במאי 2024, 10:30, מאת שלומי פלקס דרך [דיבורים באופק] <noreply@ofek.site.co.il>:
אתה צודק ונכון מדוע
בתאריך יום ה׳, 16 במאי 2024, 10:31, מאת שלומי פלקס דרך [דיבורים באופק] <noreply@ofek.site.co.il>:
לקחת הלוואה אחת גדולה או השקעה זה לוגיסטית וחוקית הרבה הרבה יותר קל מלשכנע אלפי אנשים להלוות לך סכומים קטנים בתנאים שלא ברור באיזה תנאים יוחזרו ומתי. להיות בעלי חוב לאלפי אנשים (אם דרך הלוואה או מכירת אג"ח) דקה לפני שיש לך רשיון לתת הלוואות ואשראי, עלול להשמע בעייתי גם בעיני המפקח על הביטוח (אנחנו לא תחת המפקח על הבנקים) ואני לא יודע מה המשמעות.
בנוסף לצוות הניהול והוועד יש לא מעט כאב ראש עדיין בתיווך בין חברים לבין טריא על הלוואות שלא משתחררות בקצב סביר, נושא שלא ברור אם חוקית היו צריכים להכנס אליו (שאלה ליועץ המשפטי), אבל להיות בעלי חוב לאלפי הלוואות זה כאב ראש אפילו יותר גדול.
מי בדיוק מרוויח מזה, יעקב? כולנו בעלי מניות שווים, כולנו נצביע לאשר או לסרב. אם אתה יודע משהו חלוק איתנו, ואם אתה מנחש אז זה סתם חשיבה קונספירטיבית. אני לא רואה איזו סיבה יש לעוגן להשקיע מליונים בעוגן אם הוא לא מקבל עם זה לקוחות. אם אנחנו לא מאשרים, לא תהיה מכירה, וממילא גם לא לקוחות, אז אם יש סיבה שלא נאשר, אתה מוזמן לפרוש את הראיות.
עד אז יש רק מאמצים למצוא מתווה. אנחנו רוצים אגודת אשראי שתתפקד כקואופרטיב, עוגן רוצים בנק חברתי (שלא מוכר מניה בעלות ומאפשר לכל אחד לפתוח חשבון). יש שאלה טובה מה עושים כדי למזג את החזונות האלו, או שאופק תשטף אל ההיסטוריה. כרגע הנכסים היחידים שיש לקנות מאופק הם כל ההיסטוריה הבירוקרטית שכבר בוצעה, מספר בנק שנופק, תוכנות שנכתבו וכמה אלפי לקוחות פוטנציאליים. נשאר להחליט לאופק אם בעלות חלקית על זה שווה להם 10 מליון דולר, ולנו חברי הקואופרטיב (כלומר בעליו) להחליט אם אנחנו רוצים לראות את החזון שלנו מתממש רק בחלקו אבל מגיע לקו סיום חיובי, או שמוותרים על הכל ו"פיניטו לה קומדיה".
האידאולוגיה מול הפרגמטיות, תכלס.
לפי החוק - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) לא רשאי חבר להחזיק יותר ממניית חבר אחת, אז ההצעה הספציפית הזו אינה ישימה.
המודל האפשרי מבחינה רגולטורית, הוא של פקדונות ארוכי טווח.
האם הוא ישים? אני לא יודעת. מה דעתכם?
על זה בדיוק אנחנו מדברים… שהמשקיעים יהיו הלקוחות (באותם תנאים שמוצע לעוגן) ולא גוף חיצוני
בתאריך יום ה׳, 16 במאי 2024, 11:21, מאת עירא אברמוב דרך [דיבורים באופק] <noreply@ofek.site.co.il>:
אני בטריה כבר כ8 שנים ישנם הלוואות שאני לא הראה אגורה וישנם הלוואות שהם נמשכים שנים שמנסים להחזיר את הקרן .
אני יצאתי מרוב ההשקעות לפני מס שנים כשהבנתי את השיטה .יותר איני משקיע בכל החברות הללו . הם קודם דואגות להן ולאחר מכן ללקוח .
גם אופק נוקטת בשיטה דומה לא ניתן לקבל את ערך המניה בכלל .
בימים הקרובים יהיה תביעה בבית המשפט .
יום טוב ,
מירון
בתאריך יום ה׳, 16 במאי 2024, 11:13, מאת עירא אברמוב דרך [דיבורים באופק] <noreply@ofek.site.co.il>:
ראשית כל - הלוואה לא תועיל. “הון עצמי” חייב להיות נכס ממש, לא כסף שהלוו לך אחרים.
לגבי מימון ע"י חברי אופק עצמם: זהו רעיון אשר גם אני וגם רבים אחרים העלו בזמנו. הרי, לו חשבנו שכל מה שעומד בינינו לבין הפעלת שירותים בנקאיים הוא עוד 5 מיליון שקל, סיכוי טוב שיש מספיק חברים אשר יוכלו להשלים את החסר.
אבל - זה לא באמת העניין. ראשית, לאופק יש כבר כעת הוצאות שנתיות משמעותיות, אשר היו מצריכות זרם הכנסות מאזן אשר לא קיים.
שנית, אופק אינה מוכנה להיות גוף שאחראי על כספים של אנשים: לא מבחינת הבקרה הדמוקרטית על ההנהלה; לא מבחינת השקיפות; ולא מבחינת האחריות להגן על חסכונותיהם וכספם של החברים במצבי משבר.
ואם אופק הייתה מנסה לגייס עוד כמה מיליוני שקלים מן החברים, הנושאים הללו היו צפים ועולים עוד יותר מכפי שהם עולים כאן בפורום. זה גם היה מצריך מתן דין-וחשבון רציני של ההנהלה והוועד המנהל בפרט, וגם צפוי היה להביא דווקא להחלטה של רוב החברים שלא לשלם עוד סכום לאגודה. נראה לי שגם ההנהלה מודעת לכך, או לפחות חושבת שיהיה קל יותר לסכם על שת"פ/מיזוג עם גוף כמו עוגן.
2 לייקים
אני נוטה להסכים עם אייל, לפחות על עיקרי הדברים, כרגיל בפרשנות שונה.
ההתנהלות באופק, לפחות בשנתיים האחרונות, היא כזו שפוגעת באמון החברים באגודה ובעצם היתכנות המיזם.
צריך לומר ביושר שזו משימה קשה ומורכבת להקים קואופרטיב בנקאי ראשון מסוגו בארץ, תוך התמודדות עם אינסוף “רגליים” רגולטוריות ועוד, וכאן צריך להודות לוועד ולהנהלה שלקחו אותנו באמת כברת דרך ארוכה.
גם הגיוס של 15 אלף חברים היא הצלחה משמעותית.
המודל של גיוס ההון העצמי דרך דמי המניה היה יכול אולי להצליח אלמלא התהליך היה נמשך כ"כ הרבה זמן, ואני לא שולל אפשרות שהיה פה ניסיון מכוון מצד גורמי ממשל לגרור ולייבש אותנו עד שהכל יקרוס, בין אם בלחץ בעלי אינטרסים ובין אם מתוך סקפטיות או מחלוקת אידיאולוגית.
לצערנו נעשה פה נזק כפול - גם קריסת המודל הכלכלי וגם פגיעה קשה באמון ובמורל.
מרבית חברי האגודה אינם סבלניים מספיק לקבל את זה. מבחינתם מובטח להם כבר שנים שאוטוטו יקום פה בנק קואופרטיבי, וקו הסיום מתרחק כל הזמן. מקצתם אפילו לא מבינים את העניין הקואופרטיבי ומתייחסים למניית החברות שלהם כאל השקעה או נייר ערך. זה יוצר מרמור, תסכול וייאוש.
לכך מתווספת ההתנהלות הלא שקופה, את היחס לתקשורת עם החברים כאל מטלה מעיקה שרצוי להימנע ממנה, את היעדר המנגנונים הדמוקרטיים התסכול הופך לחוסר אמון.
כשמוסיפים על כל אלה את מה שקרה בטריא, שלדעתי יותר משהוא קונספירציה על חשבון החברים, הוא מהלך אסטרטגי שהשתבש (אפשר לטעון שבכל מהלך אסטרטגי, בטח בתחום הפיננסים, יש סיכון), ואת העובדה שלא מאפשרים למיואשים לעזוב ולשחרר את עצמם ואת כולנו - יש פה כבר משהו נפיץ.
החדשות הטובות הן שכל זה הוא בר תיקון, בכמה צעדים יחסית פשוטים וללא עלות גבוהה, אבל עם הרבה עבודה -
א. אימוץ ויישום ההמלצות של צוות הממשל התאגידי הדמוקרטי (ניתן למצוא קישור בשאלות ותשובות)
ב. לשנות מהיסוד את היחס לשיח עם החברים, להשקיע בו יותר זמן ומשאבים, לקיים יותר מפגשים פיזיים - לא רק לעדכון אלא גם לדיון
ג. לשקף לחברים את מצב העניינים, בצורה פשוטה ובהירה, גם לגבי נקודות הכשל השונות
ד. לאפשר למי שרוצה לעזוב
לעניין השלמת גיוס ההון, אני חושב שלבקש מהחברים להשקיע באגודה בפקדונות ארוכי טווח היה צעד אפשרי לפני שנה או יותר, וכעת רמת האמון נמוכה מדי. ייתכן שעדיין צריך לבדוק את הנושא.
אני גם חושב שגם לגיטימי לבחון שת"פ עם גוף כמו עוגן, ושהוועד וההנהלה קצת חפרו לעצמם בור בכך שלא היו יותר שקופים - זה היה חוסך המון פאניקה וקונספירציות. בסופו של דבר העסקה עוד לא מגובשת.
ייתכן שיש עוד חלופות שלא נבחנו, וזה מוביל לשאלה האחרונה.
מה יקרה אם העסקה עם עוגן לא תצא לפועל - בין אם כי הצדדים לא הגיעו להסכמה ובין אם כי האסיפה לא תאשר את העסקה?
מצד אחד - תהיה אפשרות לבחון חלופות נוספות! זה לא בהכרח עוגן או כלום.
מצד שני - נאלץ לשלם שוב את מחיר הזמן בו האגודה לא פעילה ומס0קת את השירות שהבטיחה לחבריה.
כחבר אגודה שמאמין במיזם גם ברמה הערכית וגם ברמה המעשית, ושרוצה בהצלחתו, אני רוצה לאפשר לוועד המנהל לגבש מתווה לעסקה עם עוגן - ובתנאי שהמתווה ישמור על אופק קואופרטיב, יוצג בצורה שקופה לחברים ויתאפשר שיח אמיתי בנושא לפני קבלת החלטה.
2 לייקים
לא חייבים את עוגן כפי שהציע מישהו כאן, אפשר שאנחנו נלווה את ההון הנדרש לטובת המשך התהליך. ולמי שאמר שמדובר בסיוט מכיוון שזה ייצור מצב של המון מלויים, ניתן לפתור את זה על ידי התאגדות תחת חברה פרטית שבה כל מי שנתן כסף בסכום X יחזיק במניות הסכום X בחברה או עמותה שתוקם, וחברה או עמותה זו שהוקמה היא זו שתלווה לאופק את ההון הנדרש. ככה נשאיר את עוגן בחוץ ונשמור על השליטה ועל הרעיון הקואופרטיבי
צר לי, אבל אי-אפשר. הון עצמי לא יכול להיות הון מולווה לגוף המבקש להגיע לסף הזכאות למתן שירותים בנקאיים/שירותי אשראי; כך מבחינה חוקית (או לפחות רגולטורית).
מישהו כבר הציע זאת. מדוע שלא נתאגד חברי אופק שמעוניינים ויכולים להשקיע עד 5000 ש"ח? ניצור גוף/עמותה/מלכ"ר שיהיה דומה לעוגן וניכנס לנעלי עוגן במשא ומתן עם אופק על פחות מ 50% והגוף החדש יעביר את הכסף שיקבל מאופק לחבריו כהחזר הלוואת בעלים.
משהו בסגנון הזה. מניח שיש בחברי אופק הבקיאים ויכולים לשכלל את ההצעה
פחות מ-50% של מה? ניתן רק 5 מליון? זה לא מוציא את אופק משום בוץ.